הומאופתיה

ההומאופתיה היא שיטת טיפול או ריפוי של גוף האדם, המתייחסת לאדם כשלם אחד שכל חלקיו קשורים בקשר הדוק אלה לאלה ולכן מטפלת באדם כמכלול ולא במקום או איבר ממוקד.

לפי תורת ההומאופתיה (אותה פיתח רופא גרמני בשם ד"ר סמואל היינמן), המחלה היא לעולם לא ישות עצמאית אלא מסמלת ביטוי של חוסר הרמוניה בגוף כולו. התרופה ההומיאופתית אמורה לחזק את הגוף כמקשה אחת .

שתי השיטות המרכזיות בהומיאופתיה הן הקלאסית והמודרנית. הקלאסית טוענת שיש רק תרופה אחת שמסוגלת לרפא את כל בעיות החולה בעוד המודרנית סבורה שיש לשלב כמה חומרים לקבלת התוצאה אופטימאלית.

המטפל ההומאופת (הומיאו = דומה, פתיה = המחלה), "אוסף" סימפטומים מחייו של החולה, ומתאים ספציפית למטופל חומר או חומרים מסוימים לפתרון הבעיה.

הטיפול ההומאופתי מבוסס בעיקר על עקרון טיפול אחד מרכזי – "חוק הדמיון ועקרון המנה המינימאלית". חוק האומר שיש לתת מינון מינימאלי של תרופה הומאופתית להשגת השפעה מירבית בלי תופעות לוואי. על פי עקרון זה, התרופות ההומאופתיות עשויות מחומרים שנמהלו פעמים רב של פעמים.

ההומאופתיה ידועה כיעילה בטיפול באלרגיות, מחלות ילדים, אסתמה, הפרעות שינה, מצבי חרדה או דיכאון קלים, אבי ראש והפרעות קשב וריכוז. היא פחות עוזרת בטיפול בשלד ושרירים, סרטן, מחלות לב וסוכרת. אם זאת, לא הוכח מחקרית עד היום שהומיאופתיה מסוגלת ממש לרפא אנשים ממחלות, אלא בעיקר להקל על סימפטומים.

בחלק גדול מהמדינות בעולם הומאופתיה לא מוכרת כשיטה רשמית ואלה העוסקים בה מאוגדים באיגוד מקצועי עצמאי ללא הכרה. גם בישראל אין עד כה פיקוח על ההכשרה ועל העבודה של מטפלים בשיטה. שיטה זו אמורה להיכלל בהצעת חוק שתוגש לכנסת לצורך מיסוד הרפואה המשלימה בישראל.

חוק כזה אם יוגש ויתקבל, ימסד את הטיפול ההומאופתי כמו את כל תחום הרפואה המשלימה בישראל.